למה שנה אחרי?
כי את זה אני זוכר הכי טוב.
הלוויה לא ממש היתה ברורה,
הכל היה מטושטש ומעורפל,
ורק לאחר שנה התחלתי לחזור לחיים.
כן, להלך ברחובות, לצאת עם בחורות - לחיות.
לא, לא שכחתי אותך.
את עדיין חלק בלתי נפרד ממני,
כי את מה שחלקנו,
אני לא אחלוק עם אי מישהי אחרת.
למה שנה אחרי?
כי את השנה שלפני אני לא ממש מצליח לשכוח,
ובמשך שנה שיחזרתי את חיינו יחד.
כן, ניתן לדחוס לשנה אחת שתיים עשרה שנים איתך,
כי עד שהעזתי, ועד שזזתי, עשר שנים עברו.
למה שנה אחרי?
כי אתמול, ברחוב, ראיתי ילדה.
ילדה אני אומר, למרות שהיתה בערך בגילי - גילך.
היה לה שיער ארוך חום כהה,
עיניים ירוקות
וחיוך, החיוך היה שלך ולא שלה.
אחרי שעברה על פני הסתובבתי ואמרתי את שמך.
היא לא הסתובבה, רק המשיכה ללכת.