מפיקה מרגליות של הנאה ומחייכת - כשרואה אותך סובל
בדמך מתבוסס, מתפרק ונובל
ואני חושקת כפיי, וחומקת כנץ
משכשכת בים הדמעות שנוזלות ללא קץ
משחקת בנפתולי הסבל שלך
לבך מדמם, הוא שבור בתוכך
ואת החתיכות לא תצליח לעולם לחבר
זה בפנים, זה תקוע ואדאג שכך ישאר.
אין סוף לסבל, אין גבול לעול
ואתה - מבטיחה, תטעם מהכל
לא אנוח עד שתהרס
לבתר את קרבייך לא אהסס
את הרגש כבשתי - ועכשיו תורך
סכיני תשסע בך ללא מנוחה
כשאתה פגעת לא היו רחמים
ולכן מלחמתי היא מלחמת-דמים
זעקתי שאז את האוויר פילחה
תישכח אל מול קולות הסבל שישמיע גרונך
דמי שניגר ימים שלמים ללא תום
יתווה דרכך לכיוון גיהנום
התמימות שהייתה לא גרה כאן יותר
היא פינתה את הדרך לדבר אחר
מפלצת בראת, בצלמך וכדמותך
נסה להילחם, אך הקרב כבר הוכרע
זה אבוד, התלמידה התעלתה על רבה ברמה
הו, מה חזק כוחה של נקמה. |