לאחד ההוא שלא מאמין... ולעוד רבים... מקווה שאצליח
לשנות...


נראה שכולם איבדו תקווה,
אף אחד לא מעריך את המילה "אהבה".
משתמשים בה בכזאת פשטות,
לכל בנאדם על כל שטות.
והיא איבדה את ייחודה
ויש כאלה שעליהם אין לה השפעה.
אני מבינה את אלה שלא רוצים לכאוב,
אבל איך אפשר לא לאהוב?

בכל הרע יש טוב,
לכל שאלה יש משוב.
לכל אחת יש אחד
ובכך זה מיוחד.
לכל שלילי יש חיובי,
לכל צד יש את הנגדי.
לכל אחד יש גם שני,
לכל הוא יש את "אני".

אם זה לא קרה זה עוד יקרה,
אין צורך להאמין אתה תראה.
כי לפחות פעם בחיים,
אתה תרגיש ת'ריגושים.
תסתכל עליה בכמיהה
והיא תחזיר בידיעה.
ולשניה הזמן יעצור,
כי רגע זה עוד לא יחזור.

אך המונע מעצמו,
רגשות לזולתו.
ולא מוכן הוא להבין,
שיש רגע כה עדין.
כשהעיניים נפגשות
והידיים רועדות.
והלב פועם לו בחוזקה,
הריי, שזאת היא - אהבה.