את פניך טויתי באור
והן התפזרו לאלפי נקודות
ושוב לא היה לי במה לאחוז

את קולך הלחנתי בתו
והוא התנגן ואבד
ושוב לא ערב לאוזניי

את טעמך קירבתי לחיך
והיה זה עונג מתמשך
שנגוז אל תפלות משכבר

את ריחך אצרתי בבגדיי
ושטפו הגשם מעלי
והטחב מילא את אפי

ומעולם לא הייתי שלך
אך נוצרתי אני בשבילך
והדרך אורכת שנים

וקרוב לי אתה ורחוק
והלילה קצר וארוך
והפחד צובר עוד ימים

רק אחת נאחזה בי חזק
זה הרז שנברא מימי אז
שה' יוליכך אליי

ותהא לי הנ"ל ויותר
ועשיר עד שאין לתאר
בחכמה עליונה וזכה

ומכל שאווה לו עכשיו
שתהיה לי פשוט וענו
ואקשור את נפשי בשלך.