יש הרבה אנשים שאוהבים לחלום. חלומות של אהבה, פנטזיות וסתם
חלומות. יש אפילו כמה שאוהבים לחלום על עצמם, כמו להסתכל על
המראה, חלומות על שלום בלי קשר למציאות, וחלומות מלחמה ושנאה.
אנשים חולמים וחולמים, כשהם ישנים, וגם כשהם ערים, אבל אף אחד
לא יודע בדיוק - מה הוא אותו חלום כה אהוב?
האם זה דמיון, האם זה יצרים? אולי זה רצונות ואולי, אולי זה
פחדים? רגשות. אולי סתם תמונה שעוברת בראש, ואולי מחשבה חלולה,
כזו שאין עוד כמוה בעולם.
רק אחד, שם למעלה בשמיים, יודע מה זה חלום. זה עושה החלומות,
שמביט לתוך כל אחד ואחד, ומחליט על החלום שיחלום מחר. הוא לא
ניראה מעולם, וגם לא ייראה, אין לו קול ואין גם עונה. אף אחד
לא יודע איפה הוא נמצא, אבל יש אנשים שפשוט יודעים שהוא שם.
הוא עושה זאת בחינם, ללא כל תמורה, אולי רק החיוך שעולה על
שפתיו.
עושה החלומות היה אדם פשוט כמו כולנו. אדם קדמון, אם אפשר
לדייק. הוא חי בעולם שלא היה בו חלומות, עולם פרימיטיבי לגמרי.
אחרי הכל, איך האדם יוכל להתקדם ללא החלום? אותו עושה חלומות
החליט ביום שמש חזקה, לעשות משהו שיזכרו אותו כולם. הוא חשב
וחשב ולא מצא רעיון, דבר שיזכיר אותו בכל יום ויום. ואז פתאום,
בלי שום הודעה, הוא התחיל לדמיין. הוא ראה תמונה, שבה הוא חשוב
מכולם, תמונה ששם זוכרים אותו כולם. הוא מיד ידע שזה הדבר,
הדבר שיעשה אותו מפורסם. הוא הוציא זכויות יוצרים על אותה
תמונה, קרא לה חלום, ואפילו כתב ערך במילון.
בהתחלה האנשים לא הלכו אחרי הרעיון, אך במהרה החלום החל לחדור.
עושה החלומות אמר לכל אחד על מה יחלום, ומרוב סקרנות, על דברי
עושה החלומות חשב - חלם, וישן כמו תינוק. מול בית העושה נוצר
תור ארוך, כזה שאי אפשר לראות את הסוף. העושה דיבר כל היום,
ואמר לכל אחד על מה לחלום.
בהתחלה היה עושה החלומות מאושר, ואמר, שככה יזכרו אותו כולם.
החולם הראשון, הוא עושה החלומות, לא ישכח לעולם! אבל עבר חודש,
עברה שנה תמימה, ולעושה החלומות די נמאס. מיום עד לילה הוא רק
עובד, ואין לו זמן אפילו להתחתן. אז הוא החליט על מה יעשה, איך
להשאיר את החלום, אבל לא להימצא. הוא מכר את ביתו, שנמכר
במיליונים, ועבר לשמיים. בפרידתו מהעולם, אמר שהוא תמיד יישאר,
החלום הוא כבר חלק בלתי נפרד. אבל אי אפשר לראות אותו יותר,
ככה שעל האדם ללכת לישון, והחלום יבוא בעצמו. אבל הוא ידע שלא
כך הדבר, יש להגיד לאדם על מה החלום יהיה. ומתוך השמיים, הוא
חדר לכל אדם, ומאז ועד היום, וגם בעתיד, עושה החלומות עובד כל
היום. עם השנים שעברו, וכשלא נראה יותר בעולם, שכחו אותו
האנשים, אך חלק ממנו נשאר. החלום של העושה יישאר לעד, כי החולם
רצה שיזכרו אותו לעולם. במהרה הפך העושה לחלום של עצמו, והחליט
שאפשר רק את החלום לזכור. כל עדות על העושה נעלמה, ונשארו רק
סיפורים של בן ואב. אבל העושה עדיין חי וקיים, שם בשמיים עושה
חלומות כל היום, עובד ממש קשה, אך הוא מרוצה. ובלילה הוא חולם
בהקיץ, מה היה לו את החלום לא היה ממציא.

החלום הוא רעיון, של אדם די פשוט, קדמון אם אפשר לדייק, שבסך
הכל רצה יום אחד, שיזכרו אותו כולם.