סרן לביא הסטלן בדיוק חזר מהפסקת סיגריה ואמר שהוא מרגיש פתאום
נורא רעב. הוא הלך להביא את המפתחות לאוטו וכשחזר באה איתו כל
הג'מעה ואז כרגיל התחיל הויכוח. רס"ן טומי אמר שהוא לא רוצה
לאכול במקדולנדס כי הם תומכים בערבים והם בכלל לא כשרים, סרן
אלכסיי (כן רוסי, מה חשבתם?) אמר שהוא רוצה לאכול בקוקוריקו,
רס"ן חנן רצה דווקא לנגב חומוס בצבר, אבל לו אף אחד לא מקשיב
במילא ואנחנו בכלל סיכמנו שהולכים לשווארמה של הזקן. הבעיה
הייתה שלא היה לנו אוטו ולקצינים דווקא היו כמה. כמובן שבסוף
הגענו לשווארמה של הזקן בכל זאת. כשבאנו לצאת לדרך אז רס"ן חנן
לקח רוורס ודרס את ילונה הפקידה הכוסית, אז אמרתי לו "יא
מניאק, הרגת את ילונה." והמשכנו לסוע.

הזקן הזה הוא תימני בן תשעים ושבע, ממש זקן, בקושי עומד והכל,
אבל עדיין מכין מנות פלאפל ושווארמה בחנות. הבעיה היא שהוא
בקושי שומע וככה אף פעם אי אפשר להסביר לו מה לשים במנה ואף
אחד לא מקבל את מה שהוא רוצה. לזקן יש את הדרך שלו להכין את
המנה, כמו שהוא היה עושה את זה עוד בתחילת המאה הקודמת. הוא
לוקח פיתה שם בה חומוס צ'יפס סלט ואז שואל "חומוס, צ'יפס, סלט,
עוד מה?", הכל היה בסדר עד שהגיע התור של נתי איש הקבע החננה
מרמת אביב. הזקן שאל אותו "חריף?", נתי שהוא אשכנזי וחננה, מה
שעושה אותו רגיש מאד אפילו לקוקה קולה, צעק מיד "לא אני אלרגי,
בלי חריף". נתי החננה ממש אלרגי לחריף. פעם שמנו לו טיפה טבסקו
בסנדוויץ' והוא התחיל להקיא ולפרכס, חשבנו שהוא הולך למות, אז
הלכנו הביתה (כי היה כבר שלוש).
אבל כבר היה מאוחר כי הזקן שממילא לא שומע אפילו לא חיכה
לתשובה ושם הרבה חריף במנה. מה גם שהוא בכלל לא היה מבין מילים
כמו אלרגי, זה בכלל בלעז. בסוף נתי עוד ניסה שהנכד של הזקן
יחליף לו את המנה, אבל הנכד התחיל לצעוק שהוא מהאליטות
האשכנזיות, ושעוד פעם דופקים את השחורים אז נתי החננה התקפל
כרגיל.

נתי ממש בכה אחר כך והתחנן שנחליף איתו מנה, אבל אף אחד לא רצה
לעשות לו טובה, אז כשטלינגרד הרוסי (לא שיש משהו רע בלהיות
רוסי, ההעדפה העדתית של אדם היא עניינו האישי בלבד) הלך
לשירותים הוא החליף את המנות שלהם. כשטלינגרד הרוסי חזר, הוא
התחיל לאכול את המנה של נתי ואז הוא נהיה אדום והתחיל להזיע
בקצב כפול מהרגיל. הזיעה שלו יצרה ענן גז רעיל כזה מסביבו, אז
כולנו קמנו וברחנו בזמן שהוא שכב מפרכס על הרצפה, והמשכנו
לאכול בחניה בחוץ. לפני שהגיע האמבולנס ברחנו משם כדי שלא
יחסמו ללביא את האוטו, אבל אז חזרנו מהר כי נתי התחיל להקיא
לנו באוטו ולפרכס גם כן, מסתבר שגם במנה של טלינגרד הרוסי היה
הרבה חריף ונתי האשכנזי מסתדר עם חריף כמו שתינוק מסתדר עם
מחסור בויטמין B1. נתי הוא איש קבע ובגלל זה הוצאנו את טלינגרד
הרוסי מהאמבולנס, ולפני שברחנו משם צעקנו לזקן מהשווארמה
שיזמין עוד אמבולנס. אבל בסוף טלינגרד לא כעס עלינו כי הוא
קיבל שבועיים גימלים ושכב בבית.