סצנת סיום (מתוך המחזה "חיים של מישהו אחר" מאת יעקב קריגר)


(ערב. הוא יושב על מדרגות בניין צדדי, מעשן סיגריה. היא עוברת
על פניו בחופזה, לא שמה לב).

הוא: ילדה!
היא: מה?
הוא: בואי דקה.
היא: מה אתה רוצה?
הוא: ...אהבה.
היא: (מגחכת) אהבה.
הוא: את ממהרת?
היא: כן. (מתחילה להתקרב לעברו)
הוא: את חושבת שמגיעה לי אהבה?
היא: מה?
הוא: זאת אומרת, אמא שלי גוססת.
היא: אבא שלי מרביץ לי.
הוא: אז מה.
היא: אז מה. (מתישבת לידו. שקט. הוא מוציא עוד סיגריה, מצית
ומעביר לה. היא משתעלת)
הוא: זה תמיד מחניק בהתחלה.
היא: אני יודעת.
(שקט)
הוא: בת כמה את?
היא: ואתה?
הוא: מה זה משנה?
היא: לא משנה.
(שקט)
הוא: הוא מרביץ לך הרבה, אבא שלך?
היא: לפעמים. (מורידה למטה את קצה המכנסיים ומראה לו סימן
כחול)
הוא: ואמא שלך?
היא: אין לי.
הוא: אה.
היא: מתי אמא שלך תמות?
הוא: לא יודע. בקרוב.
היא: ומה תעשה אחר כך?
הוא: לא יודע. מה את תעשי?
היא: בקשר למה?
הוא: לאבא שלך.
היא: לא יודעת. מה לעשות?
הוא: תהרגי אותו.
היא: (צוחקת) אתה מצחיק.
הוא: תודה.
היא: ומה נעשה אחרי שנהרוג אותו?
הוא: נברח רחוק מכאן.
היא: ואמא שלך?
הוא: (מחייך) היא כבר תמות עד אז!
היא: לאן נברח?!
הוא: לפולין, רומניה, רוסיה, תימן... סקוטלנד...
היא: ומה נעשה שם?
הוא: ...אהבה...
היא: אהבה...
(היא משעינה לאט את ראשה עליו, הם מעשנים, הוזים. שקט. לאט לאט
היא מתחילה להרצין, קמה)
היא: טוב... אני ממהרת.
הוא: תמסרי ד"ש לאבא.
היא: גם אתה, לאמא.
הוא: טוב.
היא: טוב. לילה טוב.
הוא: לילה טוב.
(היא יוצאת. חושך)



- סוף -