|
גבעול בשולי דרך סואנת
מוגן בצל פיגומים ארוכי שנים
מנער הבלי מכוניות
מזדקף בגאווה מסויגת
מסיט מבט לתמרור רועד
שיחה עם אישתי בדיבורית
"זמן איכות" מקומט
במציאות מודרנית זוחלת |
|
|
אתמול מצאתי את
עצמי בהצגת
בכורה של הפקה
סוג ד' בתיאטרון
הבימה בתל אביב,
כל שלושת השעות
שסבלתי שם חשבתי
לעצמי שוב ושוב
- "מה אני עושה
פה, ולמה עזבתי
את הבמה החדשה
שלי?"
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.