|
את האש כיבינו יחדיו
כמו נרות יומולדת
עם הרבה תקוות
שעודן מחכות
את הקול הנמכתי
באשנבי הזכרונות
עמוסי השיחות
ומעשי דורבנים וארנבות
את המגע הצורב
באחורי ראשי
לא אוכל לשטוף.
לעולם אשאר שלך שם
ואת, החצי השני
בעולם שחלף לא מזמן
נכתב כתגובה ל"ככה אהבנו" של אביגייל נץ
http://stage.co.il/Stories/264787 |
|
|
פעם היו לי
קערות מזכוכית,
אז הייתי שוברת
אותן.
אז הם קנו לי
קערות מפלסטיק,
אז הייתי ממיסה
אותן.
ואז הם קנו לי
קערות מקלקר אז
הייתי מפוררת
אותן.
ועכשיו כבר אין
קערות רק שקית
ניילון שמחוברת
לי ליד.
האנורקסית מחלקה
ג' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.