מוקדש ל"סוד כמוס"



קבענו להפגש בחושך.
זה לא שלא רציתי לראות אותו. דווקא רציתי.
אבל יותר רציתי להתמסר. טוטאלית.
קבענו לשמונה.
בשבע בדיוק נכנסתי לאמבטיה. אני אוהבת את הטקס הקטן הזה לפני
סקס.
שמפו, שוטפת, קונדישנר, משאירה כמה דקות, בזמן הזה מגלחת את
הרגליים, ואז מסתבנת, טוב טוב, לא פוסחת על אף נקודה, מסבנת את
הפנים בסבון שלהם, שוטפת, נוזל מיוחד בניחוח מנטול לאיזורים
האינטימיים, הקרירות הזו בין הרגליים, תענוג, שוטפת את
הקונדישנר. יוצאת מהאמבטיה, מתנגבת, קרם פנים, קרם גוף, טיפה
של שמן וניל מאחורי האוזניים, טיפה על השפתיים התחתונות,
מסתרקת, אני מוכנה.
מכסה עצמי בקומבניזון שחור ושקוף, מציצה בשעון, שבע ארבעים
ושלוש.
יוצאת לסלון, מכבה אורות, מדליקה נר אחד, קטן, מניחה על
השולחן.
ג'ז ברקע, מתיישבת על הספה, כאילו נרגעת, מדליקה סיגריה.

מכבה את הסיגרייה, שבע חמישים ואחת. מחכה עוד דקה, שמה את
המאפרה בכיור, מצחצחת שיניים במרץ.
שבע חמישים וחמש, הלב דופק כמו אחרי מרוץ.
מתיישבת שוב על הספה.
מעבירה יד על החזה, נעים, מקרבת את האף לזרוע שלי, מרחרחת
בעדינות, מתקתק,
כף היד ממשיכה לרפרף, יורדת לבטן, ומשם למטה, דרך הבד הנעים של
השמלמלה, חם.
אני כמעט מתפתה להפשיל מעט את הבד וללטף בצורה יותר בוטה, אבל
עוצרת את עצמי.
הוא בדרך לכאן.
הוא.
כל מה שאני מכירה בו זה הקול שלו. אבל זה הולך להשתנות. בכל
רגע.
שמונה ושלוש דקות.
מדליקה עוד סיגרייה.
עומדת ליד החלון, שאיפות ארוכות, הבטן מתהפכת מהתרגשות.
הסלולרי מתחיל לזמר, אני עונה.
"איזה מספר הבניין, אמרנו?" הוא.
"ארבע עשרה" אני.
זורקת את הסיגרייה מהחלון.
טסה לצחצח שיניים.
זמזום באינטרקום.
לוחצת על המקש עם המפתח, פותחת את הדלת לכדי חריץ דק, נושפת על
להבת הנר, נכנסת לחדר, מתיישבת על המיטה, לא מצליחה לשמוע כלום
חוץ מדפיקות הלב שלי.

הוא נכנס, עיניו מתרגלות בשניות לחשיכה.
אני שומעת אותו צועד לעבר השולחן בסלון, הוא מניח את מפתחות
הרכב שלו ואת הסלולרי.
דלת החדר שלי פתוחה לרווחה. הוא מתקרב לחדר, אני רואה את
הצללית שלו ומוכנית קמה מהמיטה, מתקרבת אליו. הריח שלו מכה
בנחיריי, ריח עדין של שמפו מעורבב בסבון ואפטר שייב, אני
מחייכת, כמעט נוגעת,
"אל תגעי בי" כמה נעים לשמוע את הקול הזה כל כך קרוב.
"תעמדי ליד הקיר" הוא פוקד.
אני עושה כמצוותו.
"לא ככה" לחישה תקיפה "עם הפנים לקיר".
אני מתהפכת, הפנים לקיר, פישוק קל, הידיים פרושות לצדדים,
נאחזות בבטון.
הוא מתקרב, מרים את השיער, מצמיד שפתיו לעורף שלי. אני פולטת
אנחה קטנה.
"אני אוהב את הריח שלך" הוא אומר. אני שותקת.
הוא משחרר את השיער בפתאומיות, שורט קלות את גבי החשוף, הידיים
שלו לא עוצרות, ממששות, מגששות, מתניים, ישבן, ירכיים, שוקיים,
הוא מתכופף לאט, מתעכב על כל פרט.
הוא מניח את כפות ידיו על ברכיי, מפשק עוד את רגליי, אני
נענית.
ידיו עולות בליטוף ארוך על פנים ירכיי, הוא מגיע למשולש, מלטף,
ברכות, כמעט בלתי מורגש, אני מתנשמת בכבדות.
ואז אני מרגישה אותה, לשון, רכה אך החלטית. אני נאנקת מעוצמת
התענוג, פוקחת את עיניי, מסתכלת מטה. הוא יושב על הרצפה, נשען
על הקיר, ראשו מוטה מעט מעלה, כל כולו מרוכז במשימה. אני
מרגישה אותו טורף אותי בלהט, אני עוצמת את העיניים וגומרת
באנחות ארוכות, חרישיות.
הוא מתרומם לאט, הודף אותי מעט מהקיר, הלשון שלו לא עוזבת
אותי, לאט, עם נשיקות קטנות הוא מקדם את צידי הקידמי.
הוא מתעכב בטבור, מקיף אותו בליקוקים סיבוביים, ואני מרגישה את
האצבע שלו ננעצת בי, בעוד הבוהן מרפרפת על הדגדגן.
השפתיים עולות, ננעלות על הפיטמה השמאלית.
הלשון ממשיכה במשחקה המעגלי, ותנועת האצבעות הולכת ונעשית
מהירה יותר, הוא ממשיך במסע מעלה, ליקוק ארוך על הצוואר שלי,
ומיד שפתיו נסגרות על שלי.
אנחנו מתנשקים, נשיקה ארוכה, הלשונות שלנו משחקים בשובבות,
אצבעותיו נשלפות מתוכי, וידיו מלטפות את גבי, עולות מעלה.
אני נמסה בין ידיו, הוא מצמיד אותי אליו.
אני שולחת את ידי הימנית לזיקפתו, מעבירה ליטוף ארוך.
אני מנתקת את שפתיי משפתיו ומתחילה להתכופף לעברו, אבל הוא
תופס בשערותיי בפראות ודוחף אותי למיטה. נפלטת לי צרחה קצרה,
הוא מתחיל לצחוק.
אני מתיישבת על שפת המיטה, הוא מתקרב, נעמד מולי.
"תורך להרגיש" הוא אומר ומצמיד עצמו לפניי.
אני אוספת את זיקפתו לפי, ונותנת דרור ללשון שלי, שמתחילה
לצייר עיגולים סביב הזין שלו, יד אחת שורטת בעדינות את אשכיו
והיד השנייה מטפסת מעלה, מלטפת באיטיות את הבטן ההדוקה שלו.
השפתיים שלי מתהדקות עוד ועוד, ואני שולחת מבט מעלה אל צללית
פניו.
"די" הוא אומר ומתרחק צעד אחד אחורה. אני שולחת יד לעבר הזין
שלו "אמרתי די!",
הוא תופס בפרק ידי, חזק, מאלץ אותי לגלוש מהמיטה, ולכרוע על
הרצפה.
"אל תזוזי" הוא אומר, ויוצא מהחדר.
אני שומעת אותו, פותח את המקרר, מוציא בקבוק מים, שותה.
אני יושבת על הרצפה, אבל קור המרצפות לא משפיע עליי, החום
העולה מבין רגליי כמעט בלתי נסבל.
הוא חוזר, נשען על המשקוף, מסתכל עליי. הוא הביא איתו כסא
מהמטבח? אני לא בטוחה.
"קומי" הוא פוקד "עם הפנים למיטה".
אני מתרוממת, מסובבת אליו את גבי ופונה למיטה. אני מרגישה אותו
מאחוריי, הוא תופס בעורפי ומכופף אותי לעבר המיטה.
אני נשענת במרפקים על המיטה, כפות רגליי על הרצפה.
הוא מקרב את הכסא ומתיישב מאחוריי, אל מול עכוזי הפעור.
שפתיו מכסות בנשיכות קטנטנות את פלחי ישבני ואצבעו מעסה את
הדגדגן שלי.
פיו הולך ומתקרב אל החריץ ואני חשה בלשונו נלחצת אל פי הטבעת
שלי.
אני רוטטת, וגומרת שוב, הפעם באנחות רמות.
הוא לא מרפה.
בליקוק ארוך לכל אורכי לשונו מוצאת את הדגדגן שלי, אצבע אחת
חודרת לתוך ישבני.
אני מרגישה את האצבע במסלולה, פנימה והחוצה, לאט, בסבלנות,
שפתיו מרפות ממני, ואצבע נוספת ממשיכה במשחקה עם הדגדגן שלי.
הרגליים שלי רועדות.
אני מרגישה את נשימותיו אל מול ישבני.
אני מרגישה אורגזמה נוספת בפתח.
"תזיין אותי" אני אומרת בתחינה "תזיין אותי".
הוא שותק.
אצבעותיו ממשיכות במלאכת המחשבת.
"אני רוצה שתזיין אותי" אני כמעט צורחת, גומרת שוב ומתמוטטת
קדימה, אל המיטה.
אני מתהפכת לאט, הוא קם מהכיסא, נשכב לידי, וכורך את זרועו
סביב כתפיי.
אני מתרפקת עליו, נושמת אותו, הוא מצמיד לי נשיקה לרקה.
"מצטער, אני לא נותן בפגישה הראשונה" הוא אומר ומתחיל לצחוק.
אני מצטרפת לצחוקו ובתנועה פתאומית וחדה לוחצת על המתג שליד
המיטה.
אור מציף את החדר, שנינו ממצמצים וצוחקים.
נראה לא רע, הגבר שלי.