|
עינייך רואות כעיוורות לתוך עיניי.
רואות את משאי נפשך ולא את שלי.
ונפשי צועקת, זועקת ממעמקים לא ברורים
קוראת אלייך - ואין תשובה.
נפשי חשוכה כתריסים מוגפים
ועיניי ריקות מצל של תקווה.
ואייכה? אייה האדם שאת נשמתי יגאל
אייהו האדם שמבטו יצלח למבטי
ויראה את החבוי בתוכן.
העולם סובב על כנו, ובשבילי כמו עומד הוא מלכת.
ונראה כי לא קיים האחד הנכסף
אשר יוכל בשביל מחשבותיי ללכת. |
|
|
הוא לא יודע
לנגן, הוא לא
יודע גם לכתוב
ובעיניו זה לא
הוגן, והוא חושב
שזה לא טוב
הוא לא יודע
לרקד, או לדלג
על שלוליות
הוא לא יודע
לנקד ולא לסחוב
בעליות
הוא לא כותב על
שולחנות ולא
חותך בסיבובים
לא מתעסק עם
אלמנות ולא יורה
בארנבים
אדם מאוד מאוד
פשוט, שלא זקוק
לשום כפיל
תמיד נוהג
ברגישות, ורק
חבל שנקרופיל
זוזו לסטרי ושכן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.