New Stage - Go To Main Page


על השאלה שבכותרת, ניסיתי לענות במאמר להלן, זאת עקב קריאת
"מבצע טיהור" של אראל סג"ל במעריב- סוף שבוע, 21/11/03.

בראשי מהדהד המושג "אוניית אלטלנה" אך מעולם ידעתי על מה
מדובר... אינני יליד הארץ ואולי בזאת נעוץ החסרון הצורם בידיעת
ההסטוריה הישראלית החדשה...

לפני כעשרים שנה, בסוף שנת 80 ליתר דיוק, התחלתי להתערות בחיים
הישראלים, גם התחלתי לתרגל לעצמי את המושג החדש
ישראלי-יהודי... פעם חשבתי שקיים אך המושג היהודי בנמצא...
(אני יליד סוריה...).

והיום, אני קורא ולומד פעם ראשונה על אוניית אלטלנה ועל כוונת
נשק יהודי והשימוש בו כנגד יהודי! כנגד אח יהודי...

הספקתי גם להיות בצבא ולחוות את החוויה הצבאית היפה והמרתקת,
חויתי את המושג האנושי זה שנקרא "גיבוש" אחווה, חיים משותפים,
גורל משותף... אני חושב שקיבלתי מהצבא הרבה יותר משנתתי...
משרותי זה למדתי על המינוח הידוע "מילוי פקודה צבאית"... המשקל
של מילוי פקודה לא נופל בערכו מכל ערך קדוש וחשוב אחר, שנתקלים
בו בחיים, כמילוי מצווה - אם נשתמש בערכים הדתיים לדוגמה...

במקביל לזאת, למדתי גם קצת דמוקרטיה... זה לא שלא ידעתי מה זה
דמוקרטיה ומה זו פקודה צבאית וכד'... יתרה מזו  את המונח
האנושי "דמוקרטיה" היכרתי יותר לעומק, דווקא ממקום לידתי, זאת
כי הוא היה חסר לי, ומתוך כך המושג בפני עצמו העסיק אותי שעות
נוספות, הרבה יותר מאיש אחר שנולד אל החופש... גם חובת מילוי
פקודה הבנתיה גם הבנתיה עוד מלפני גיוסי, הרי מדובר, הלכה
למעשה, במושג אנושי ומובן שניזון ככלות הכל מההגיון האנושי
שכולנו נולדנו עימו... אולם, לחיות את המושג ואת משמעותו,
באוויר החי והצח, זהו ללמוד את אותו המושג במעבדה אמיתית - לא
רק בתיאוריה; זהו החלק המעשי בחוויה שמעביר אותך אל מרחבי
ההכרה בפועל.

והיום, אני קורא על הטבעת אוניית אלטלנה...

למדתי בארץ גם את אומנות הבישול!
אינני מדבר על הבישול במטבח האנושי חלילה... זה רחוק מאוד
מכישורי ונטייותי הטבעייות... הינני לדבר על בישול ומיזוג
המושגים בינם לבין עצמם. ישנם מושגים ומינוחים אנושיים שונים
ומשונים, קרובים ורחוקים, גמישים וקיצוניים, יפים ומכוערים,
טובים ורעים... ישנם כל כך הרבה מושגים בהם נתקל האדם במשך
שנותיו וחי אותם, וכמו כל ילד שרואה שחור ולבן ופתאום מגלה את
האפור ותמה, כך גם הייתה פגישתי הראשונית עם חווית הבישול של
המושגים במטבח הישראלי; ואולי אני מדבר על המטבח האנושי...
פתאום גיליתי שמורה יכול לאנוס תלמיד, מטפל יכול לנצל מטופל,
רופא יכול לזלזל בחיי אדם, ילד יכול להכות את הוריו, פתאום
גיליתי את הגבולות האין סופיים לפרהסיה... אישה תתחבק עם חברתה
בכיכר אתרים לעיני כל הרואים, איש ינשק את אישו בפרהסיה, ומצעד
גאווה באמצע ת"א עם דגש מיוחד על הגאווה!
פתאום ראיתי במו עיני שניתן להושיט יד רחבה לאויב ויד מנוכרת
לאח! בתוך עמי! בתוך ציון! את האנשים האלה הכרתי טוב במיוחד,
הכרתי אותם ואת נשמתם, דרך האינטרנט דרך הפורומים הישראלים...
אין פורום אקטואלי אינטלקטואלי ישראלי שלא כתבתי בו כמעט. תמיד
כתבתי תחת השם שלי מתוך ולשם הכוונה לעקוב ביתר קלות אחרי מסע
הלימודים שלי וההכרות שלי למטבח החדש, המטבח המשונה הזה...
רציתי שאנשים יזהו אותי אישית ואולי בדרך זו יהיו כנים יותר
איתי... אולי בדרך זו אלמד יותר את השיעור שלי...

את השחיתות הכרתי מיום היוולדי, חייתי איתה וגדלתי, אם נכון
הביטוי, בחיקה, אך בפעם הראשונה נתקלתי בה בצל הדמוקרטיה!
כגודל התקווה אומרים, כך גודל האכזבה, ואת זאת למדתי על בשרי
באחד השיעורים הפרטיים שלקחתי בארץ: פתאום ראיתי את נגע
השחיתות הפוליטית, פנים מול פנים! פתאום ראיתי שהנגע הרע הזה
יכול להדבק גם בפוליטיקאי, הישראלי, והמנהיג, פתאום התוודעתי
למושג החדש שנקרא "שוחד בחירות!" .
שוחד? דמוקרטיה? בחירות? מנהיגים? פוליטיים? ישראל? ארץ הקודש?
התבלבלו לי והתערבבו והתמזגו להם כל מיני מושגים קיצוניים עם
בינוניים עם טבעיים עם מיץ עגבניות ואשכוליות וערק ומרקים
וסלטים כולם ביחד ובאותו הסיר! יש מי שיאמר שזה זה הסימן
המובהק להתהוותה של מדינה של לאום, ואני הילד התמים נכנסתי
מהדלת הרחבה של המדינה והתוודעתי אליה. ככל מדינה גם פה יש
רוצחים ומושחתים ועסל ודבש וסלט ירקות! למה שישראל תהיה אחרת?
על מה אתה תמה!
אגיד לכם על מה אני תמה: אני חשבתי כל הזמן, שישראל התהוותה
משכבר הימים ולא משנת 48, ולא תיארתי שאפגוש ישראל אחרת; פשוט
לא תיארתי... חשבתי לתומי, שאנו אומה לא כשאר כל האומות...
יכול לחיות בתוכנו רוצח אחד, אך לא עשרה רוצחים, יכול לחיות
בקירבינו מושחת פוליטי אחד שנגוע בנגע האגו ועושה גם ניזון רק
ממנו, יכולים להיות שניים או שלושה או עשרה כמוהו! אך לא מאה.


יכלתי לתאר שיכולים להיות לי אחים משונים שיתנו יד לאויב,
ידברו בעדו ובשמו! אין משפחה שאין בה נגע רע ומשונה שכזה, אך
לא תיארתי לעצמי, גם בחלומות הכי הזויים, שיהיה חתך שלם בעם,
שכזה.

לא! לא תיארתי לעצמי להתקל בסיפור שכזה על "אוניית אלטלנה";
בשום פנים ואופן! לא תיארתי לעצמי להתקל בסיפור של רצח ראש
ממשלה יהודי ביד יהודי! חשבתי לתומי שלא יתכן ואתעלם פעם נוספת
מההסטוריה! אותה ההסטוריה שסיפקה לי פעם אחת את השיעור הקשה
הבל יישכח של גדליה בן-אחיקם ותוצאותיו הבלתי נשכחות.

אם אתה שואל אותי? אני עונה על השאלה שבכותרת, היום, בלא
מוחלט! ובכנות.
לא. אינני חושב שתפתח חלילה, מלחמת אחים בקרבנו. עודני מתעקש
ומתפתל ומתחמק ומקווה. ככל יהודי טוב בנמצא.

אבל, אני מודע לנקודה חלשה שהולכת ומתפתחת בתוכי, שהולכת
ומאיימת עלי: אני הולך ומאבד מבטחוני העצמי. קשה לי לסיים
בנקודה קשה זו... ביקשתי להעביר, ככלות הכל, את התחושה שלי.

שבת שלום,
אלברט שבות



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/11/03 17:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלברט שבות

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה