בסתם חדר בלי אויר, שמלא ענן עשן,
הוא יושב כותב עוד שיר, עוד שיר אהבה ישן
על אחת שהוא אהב, ולמרות זאת הוא עזב,
מנסה למצוא מילת הסבר, לכמה זה כאב.

ת'תחושות הוא שוב מחזיר, לעצמו ולסביבה,
הקירות שמסביבו לא נותנים לו אהבה
כמו שהיא ידעה לתת, עד שבאה האמת,
מנסה לתת חיים פתאום, למשהו שכבר מת

ואז, הוא מתייאש מהכל...
יש לו סיבה, אין אהבה, בגדול...
אין עוד מקום לעוד סיפור עם דמעות
שוב היא ביקשה; "תן לה עוד כמה שעות."

במילות פרידה קלילות, שצרובות על דף נייר,
הוא השקיע בלילות, להבין שלא נשאר
מי שיחבק קרוב, שייתן לו לאהוב,
מנסה למצוא רק את הרע, במה שיש קצת טוב.

ואז, הוא מתייאש מהכל...
יש לו סיבה, היא כבר עזבה, בגדול...
אין עוד מקום, לשום סיפור עם דמעות,
שוב היא ביקשה; "תן לה עוד כמה שעות".