עצוב איך הזמן חולף על פנינו בלי שבכלל נשים לב. אנחנו מסתכלים
אחר-כך אחורה ורואים את השנים שנראות עכשיו כמו כמה דקות
ארוכות במיוחד וחושבים כמה טוב היה ואיך פספסנו את השניות הכי
חשובות והכי טובות שיש.
עצוב שאין לכם מושג כמה.
לפעמים אפילו זה גורם לדמעות לצוף. יש תחושה באוויר שהשעות
מתחרות בינהן... כל אחת רוצה להשיג את השנייה...
אבל זה עצוב לדעת שפיספסנו כל כך הרבה בחיים ואז להתחרט. כולנו
רוצים את הזמן בחזרה - מי מקבל אותו באמת ?
הייתי רוצה להסתכל אחורה ולחייך, אבל אני רק נהיית עצובה יותר
להזכר בכם, להזכר בכל הרגעים שהיו לנו ביחד ועכשיו כבר אין.
הייתי רוצה עוד רגעים איתכם, הייתי רוצה להיות אתכם עוד קצת
ולהסתפק בזה שאני איתכם שוב, אבל אני בינתיים רק מסתפקת בבכי
ברגעים של געגוע אליכם, אל כולכם!
עצוב לי שאי אפשר לתאר.
תמיד תשארו בליבי כחלק חשוב מהחיים שלי.
אוהבת אותכם לנצח גם כשעברנו רגעים קשים... |
