מתחשמלת מאורו מלא הכאב
הבוהק, הסורק, המוחק
איך כל טיפה אחרונה של תקווה הוא שואב
ואין עוד קול של ילד צוחק
הולכת לתומי בשביל ללא מוצא
אוכלת לי עין, לא בסתם עין, ביצה
מבעד לחלון גדול מציצה
לראות איזו קציצה
קציצה
קציצה
ככה זה כשעצב ניגר
מדבר כה פשוט, ואם זאת מוזר
ואין עוד ביצה, ואין חביתה
זה רק הדוכיפת שיצא לשביתה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.