בונה ארמונות והורסת חומות. חומות של שתיקה ביננו.
מקשיבה למה שאתה אוהב ושונאת את מה שאני אוהבת.
הייתי בוכה לילות שלמים בלי הפסקה. לא עליך- עלי. (עלינו?)
הייתי יושבת ומחכה לראות את שמך על הצג, גם אם לרגע. ניתוק.
תהייה.
חושבת עליך, מדחיקה את כל השאר לצד. ורק הפחדים שלי נשארים.
בשבילך הייתי מפרקת את עצמי ומרכיבה מחדש רק כאשר תגיד.
הייתי מוסיפה לי עוד כמה פחדים שרק תבחר.
בשבילך הייתי חושבת רק על עצמי, אבל רק ברגעים שכאלו שאולי
הייתי מעדיפה להשאר לבד. בשבילך.
בשבילך לעלות וליפול, ליפול ולעלות, להתרחק להתקרב ולשכב. רק
איתך.
ובשבילך. בשבילך מפסיקה לרגע לחיות, לנשום, לשנוא.
הדמעות האלו ימשיכו לרדת כמו גשמים חסרי גבולות.
את כל המילים האלו כתבתי בשבילך.
מה שהייתי עושה בשבילך. |