תכלת השמיים / לביאה |
וגורה מאחור לבדו מסתתר
לא מוגן
פרוץ אל הטבע
כמו שדון בוכה בבקבוק מאובק
ורוצה שיפשוף נעים וחד.
אך מתעלמת
לא חוזרת
ושוכחת
נשמתה,
מסובבת
לא פוחדת
לא אכפת לה מגורה.
והוא בין ירוקים מסתתר לו
מסניף גרגירי עשן,
יודע שהקץ מתקרב לו
יודע שהכל כבר נגמר.
אך מתעלמת
לא חוזרת
ושוכחת
נשמתה,
מסובבת
לא פוחדת
לא אכפת לה מגורה.
והוא לבד מחכה לשיפשוף
שיוציאו אותו מהבור
שיפסיק להיות לבד
כי הוא פוחד מהכל
ורוצה שהיא תחזור
היא לא חוזרת
היא מתעלמת
ומצטערת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|