יפעת אש / התמימות ששלחה אותי לקרב |
זה מפחיד אותי
מתנפל עליי
כמו שמסתערים על אויב
זאת התמימות ששלחה אותי לקרב
רק שבמלחמה הזאת אין הרוגים
גם לא מנצחים
אבל יש מפסידים
זה מעציב אותי
מנסה לחייך
אך זה לא קורה
סתם שפתיים תלויות בצורה
אין כלום מאחורי זה
שיניים נושכות
דם ופצע
שלווה, שלום ורוגע...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|