בין השגרה אפשר לראות את המילים,
משמעויות שנשכחו בעבר.
חבר אחד שלא יהיה,
מילה אחת שקופה.
ולמה לדבר?
הרי בסוף זה מתבהר.

4 שנים של אהבה ואומנות.
4 שנים שלא ישובו לעולם.
חבל שלא נפתחת מולי,
אולי זה לא היה נגמר.
וכמה ששורף להיות לבד.

גם מרחוק אפשר לראות קרוב.
גם לקשרים טובים יש סוף.
יש רגעים שעוד נרצה לזכור.
יש רגשות שנשאיר מאחור.

השיר היה אמור להיות מעט שונה.
כשנכתב עוד לא ידעתי המילים.
חבל שזה נגמר ברע.
חבל שיש גורמים.
חבל על הדמעות.
חבל על השנים.

ובלעדייך לא יכלתי להשלים.
חובות שירות למדינה.
מודה לך שוב.
תמיד אודה, הייתי כה תמים.
אני כל כך מצטער
שעברתי שינויים.

בין משוואות בלי פתרון איבדתי קצת.
יותר איבדתי בחיים.
את לא איתי בטוב ברע
היו ימים מאושרים.
ואין סוף לכאב.
אין סוף לכאב.