ובכל זאת אתה הגעת הלום,
למרות שלריקודים לא אמרתי "שלום"
פתחת לי דלת, הבאת פרחים...
היית ממש ג'נטלמן אמיתי.
ישבנו שנינו בקצת מבוכה,
מבטי הוא עליך, עלי מבטך.
ליהנות מהשמש שנינו החלטנו,
ישבנו בדשא, ובעיניים הבטנו.
הבאת אתך דברים טעימים,
חשבת אתה על כל הפרטים.
הרגשתי אותך רצון להכיר,
לדבר על הכל, בלי להסתיר.
אהבת בכל דבר "להעמיק",
גם בעצוב וגם במצחיק.
היית מנומס, היית חביב
איתי ועם הילדים מסביב.
פתאום אמרת "הפגישה נגמרה"!
לא הבנתי אני בדיוק מה קרה.
אותי שאלת מה אני מרגישה,
איך בשבילי הייתה הפגישה?
לא ידעתי מה לך לענות,
רציתי עוד קצת עם תשובה לחכות.
הבעת רצון לעלות לביתי...
הפסקת להיות ג'נטלמן אמיתי!
כנראה שהחלטת קצת ליהנות,
ועל נסיעה עצמך לפצות.
התחלת אותי לנשק, לחבק-
ולא בגלל הרצון לפנק!
אני קלות דחפתי אותך,
אך רמז זה לא הובן על ידך.
נסחפתי אתך לזה המשחק...
ומה לעשות- אתה החזק!
ניסיתי ללמד מה אוהבת אישה,
אך נראה שחשבת שאני סתם קשה.
עכשיו הפגישה באמת הסתיימה,
ויודעת אני בדיוק בגלל מה:
לא אוהבת אני גברים חוצפנים
שידיים בפגישה ראשונה דוחפים!