מרגישה מחופשת, ועכשיו לא פורים
מרגישה מחופשת, בתוך משחק החיים
מרגישה מחופשת, וכבר לא מתכחשת
את עצמי מחפשת
להשתקפות המראה אמרו לי ללכת,
אך מצאתי רק כאב
אמרתי אשתנה, גיבשתי מטרה
אך מעדתי, שוב לבשתי מסיכה.
את טיפשה לך אמרו
אל נפשך לא ראו
תצחיקי, תצחיקי
את מצחיקה
את כל כך טיפשה
הצחקת וצחקת
ונשמתך בכתה
הצחקת וצחקת
את כל כך טיפשה
תמחקי כבר את החיוך המאולץ
תורידי את המסכה
תבכי, גם לך זה מותר
תבכי, זה לא דבר נורא.
הם צחקו ואת נהנית
למראה צחוקם המתגלגל, ממך.
אך הגעת כבר לשפל המדרגה
עכשיו הם רואים אותך כבורה
בלבך שביל פגוע
כשחוזרת שוב המילה
בגרונך צביטה כואבת
עוצרת
לא נותנת
למסכה לרדת. |
