"דבר ראשון אני רוצה להבהיר לכולכם את הנקודה הבאה"- אמר יוסי
גודמן מהקומה העשירית-" לא מזיזים רהיטים או משמיעים מוזיקה
רמה משעה 10 בערב עד 7 בבוקר." "מה אכפת לו?"-אמרתי לדני,
השותף שלי לדירה-" ממילא הוא גר בפנטהאוז בקומה האחרונה.." לא
נראה לי שדני שמע אותי,האוזניים שלו היו מכוסות באוזניות
גדולות שמתוכן בקע  רעש בלתי נסבל. איירון מיידן. יאק. נראה לי
שאליו התכוון יוסי כשהוא אמר את הדבר הזה בקשר למוזיקה רמה.
ישבנו באספה של ועד הבית, ואני השתעממתי למוות. יוסי היה ראש
וועד הבית והוא ניצל את זמן הבמה שקיבל בשביל לספר בדיחה לא
ממש מצחיקה על דג זהב, תוך כדי שהוא מעלה את נושא המים החמים.
יוסי היה בן אדם מסודר. עורך דין בחברה גדולה, עם חברה חתיכה
שלידה אנג'לינה ג'ולי היא דינה, הזקנה הנודניקית שגרה דלת
לידנו. לכו תבינו איך בן אדם כזה מכוער וחנון משיג כזאת בחורה
כוסית. יוסי היה בערך כל מה שאמא שלי רצתה שאני אהיה. עורך
דין, מסודר בחיים מבחינה כספית, וגם עם מראה חיצוני פולני
משהו.  ואני? מה לי וזה? אני עם הליפה שלי שעוד לא הספקתי לגדל
מאז הצבא,  עם האוברדראפט המפלצתי בבנק, עם האין חברה התמידי..
לוזר. זה כל מה שאני.  נראה לי שיוסי הגיע לנושא הגז . הוא
התחיל לספר את הבדיחה הבלתי מובנת על עקרת הבית והספגטי ששמענו
בערך 6 פעמים. באיזשהו שלב נמאס לי ועליתי למעלה, את דני
השארתי שם. שמתי מטאליקה וחיכיתי לצעקות המוכרות של דינה"
תוריד את הווליום! מה אתה מנסה לגרום לי להיות חירשת חס
ושלום?!" בעשר השניות הראשונות של סנדמן הן הגיעו.שמתי ביטל
ג'וס בווידאו (אני יודע שזה נשמע ממש מפגר אבל זה נכון, אני
רואה ביטל ג'וס גם בגיל 23). הרמתי רגליים על הספה הישנה
וניסיתי להתרכז בסרט. לשכוח את הארנונה ואת האגרה ואת השכר
דירה ודמי חשמל, ומס מים, ומס הכנסה שלא שילמתי.  ניסיתי לשכוח
את אמא שלי שלא שוכחת להתקשר כל יום ואומרת לי להיות עורך דין.
ניסיתי לשכוח את דני החרא שאף פעם לא מוריד את המים בשירותים.
נסיתי לשכוח את הכביסה במכונה ואת העובדה
שאין-אוכל-במקרר-שגם-הוא-מקרטע-וצריך-להחליף-אבל-אין-כסף-אז-לא-נורא-נסתדר-איכשהו.
את כל זה ניסיתי לשכוח והצלחתי בצורה די מוצלחת. עכשיו הם קראו
לביטל ג'וס מהדגם הזה. גאון טים ברטון, גאון. הדבר היחיד
שממשיך להדהד לי בראש זה העובדה שיש כלים בכיור. הם שם כבר
שבוע. אמרתי לדני לשטוף והוא לא שטף.  דני בכלל.. עדיף שלא
ירחוץ כלים, הבן אדם פח זבל מהלך. מלא ליכלוך . הוא כבר הרבה
זמן לא התרחץ. אולי חודש. חוסך במים. אני לא מבין איך לאנשים
הכי מגעילים יש חברה ולי אין. אני באמת שלא מבין.נראה לי שיוסי
גמר את נאומו. דני חזר. "נו?"- צעקתי לכיוון שלו בלי להזיז את
העיניים מהמרקע-" יש חדש?". דני לא ענה. האוזניות הענקיות
עדיין היו מונחות על אוזניו בעדינות והוא התיישב על הספה. הוא
לקח את השלט והעביר לערוץ הספורט. דני מכור. אצלנו זה תמיד
ערוץ הספורט, לא משנה מה משודר. בדיוק עכשיו שידרו את אליפות
העולם בקריקט. דני התבונן במסך, מרותק. לא שהוא שמע מה שהם
אומרים, או הבין משהו בקריקט, פשוט נורא ענין אותו לראות מי
יזכה. אני פיהקתי וניגשתי לכיור. לפעמים אני מרגיש כמו בחורה.
תמיד שוטף כלים, זה תמיד אני שואב אבק, ששוטף רצפה, שדואג לרמת
הגיינה סבירה בדירה. הרהרתי בכך מעט בזמן ששטפתי מחבת. זמזום
טורדני הוציא אותי מהריכוז. פתחתי את הדלת בידיים מלאות סבון.
ילנה היתה בדלת. לפעמים אני יכול להשבע שהיא הבחורה הכי כוסית
ביקום. היה לה שער שחור חלק לגמרי שגלש כמו מים ארוגים על גבה.
היו לה עיניים כחולות- אפורות ופירסינג בגבה. היא לבשה חולצה
שחורה צמודה שהבליטה את נתוניה הטבעיים ומיני שחור מעור. היה
לה לק שחור על הציפורניים וקולר ניטים כבד על צאוורה הדקיק.
ניגבתי את ידי במהירות על גב החולצה שלי וחיבקתי אותה. דני
עדיין ישב ובהה בשידורי הקריקט ושמע the iron & the maiden
בפול ווליום. היא נחתה רכות לידו וליטפה את ידו, מתחננת לטיפת
רוך ותשומת לב. היא ליטפה את הראסטות המחומצנות שלו ושלחה את
ידה אל מתחת לחולצתו. הוא הבחין בה והרחיק את ידה ממנו במבט
עייף. היא ניסתה שנית להתקרב אליו, וליטפה את לחיו, שפתיה
משורבבות לקראתו. הוא הרים את ידו וסטר לה. היא הסתכלה עליו
בזעם ויצאה. החיים יכולים להיות מאד מבלבלים. דני העיף בלי
לחשוב, דבר שאני מנסה להשיג כל חיי.