לשם שינוי פעם בחיי הייתי שם, כן אני הייתי בפסגה. וזה לא נכון
מה שאומרים על הבדידות בפסגה, דווקא שם מחכים די הרבה חברים.
מה שחשוב הוא שלא הפסגה בודדה אלא אני.
אני בודד, רק שבפסגה הרגשתי את זה יותר מתמיד כי שאתה מסתכל
שמאלה, ימינה, למעלה ולמטה ואתה לא רואה בנאדם אחד שאתה יכול
להגיד שאיתו אני יוצא עכשיו לקרב או איתה אני מתחתן ולא חושב
פעמיים או שלהם אני יכול להגיד שאני בכלל חולם להיות סופר ולא
מלך העולם הגשמי אז אתה מבין שאתה בודד.
בפסגה קר, בדרך כלל יש בה מקום לאחד ואין שם את השני לחבק.