|
בין ציץ מדבר ושיח בר
אנקה רתומת רסן.
פולחת בזהב הדרך
אל נווה, תמר -
אולי, חזיון מדבר.
מאדי הדרך עולה בוהקת
עלמה וכד נושא ראשה
אלי סלע היא כופפת
אוספה מימה בשתי ידיה.
ראתני, כיסתה פניה
בל אגלה צפונותיה.
נגלה מעט משחור עיניה
הדאבה היא, האם הוזה -
בחופזה עיני השפלתי
לא לפגוש את מבטה.
כמו חלום ניתק מסלע
חיש אצה לדרכה.
אבק הדרך עיני דהה
ראיתיה,
מתנשמת,
רחוק עמדה -
באופק הר. |
|
|
הם משקרים!
- מה אתה צוחק
עלינו?
לא,באמת שלא! הם
משקרים,זה לא
נכון, זה לא
אמיתי, אני נשבע
לכם!
- שב בשקט כבר,
ותפסיק להמציא
דברים..
אבל...
-בלי אבל!
נו באמת,לא צריך
אל תאמינו...
אבל כשזה יקרה
אל תבואו אלי
בבכי
-טוב, עכשיו
תיהיה בשקט...
אוקיי?!
כן... כן...
-או או
מה קרה?
-הממממ... תשמע
מה אמרת בקשר
מקודם...?
בוםםםםםם
מישהו שיושב
בשקט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.