מוטי פרי-מור / שבע ימים |
שמיים שסועים
ענני אבל,
על הארץ צבועים,
נוכלים מאפסיים,
גנבי דעת,
כחול הים מלאה.
היכל בלבי הקמתי,
בסתר,
בו גאוותי, הודי,
שופע זך,
ואני ישיש זקוף
גאה עדיין,
לשווא בקשתי למצוא,
התחלה הסוף והמרכז.
כנשר שבע ימים,
פוקח עין,
צועד לאט,
אלי ערש דוי,
בהס.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|