שמיים שסועים
ענני אבל,
על הארץ צבועים,
נוכלים מאפסיים,  
גנבי דעת,
כחול הים מלאה.

היכל בלבי הקמתי,
בסתר,
בו גאוותי, הודי,
שופע זך,

ואני ישיש זקוף
גאה עדיין,
לשווא בקשתי למצוא,
התחלה הסוף והמרכז.

כנשר שבע ימים,
פוקח עין,
צועד לאט,
אלי ערש דוי,
בהס.