אמא תמיד אמרה לי שיש לי מלאך שומר, שבכל פעם שאני נכנסת לישון
הוא מגיע.
הוא מגן עליי מפני הבדידות האכזריות והעולם המנוכר, וכשאני
אצטרך אותו אני יכולה להסתכל מהחלון,
ושם הוא יהיה וישכיח את כל בעיותי.
ובכל פעם, בכל פעם שאפול הוא יושיט את ידו וישא אותי למעלה
למעלה אל הכוכבים, איפה שאם מועדים תמיד נוחתים על כוכב חדש.
אז החלטתי יום אחד לחפש את המלאך שלי,
סתם בכדי להגיד לו תודה.
ונשארתי ערה כל הלילה, הבטתי מהחלון כשעיניי מופנות מעלה
וחיכיתי, חיכיתי שירד מן הכוכבים ויקח אותי איתו.
ופתאום, ראיתי מלמטה על גזע עץ החרוב שבחצר,אדם קטן, מטפס עם
חבל ומיתיישב על ענף אל מול חלוני.
הסתכלתי חזק יותר, מנסה להבין, ולרגע, נתפס מבטו במבטי ועינייו
נצצו משמחה, או אולי מכאב
וכשהבטתי טוב יותר ראיתי, שלמלאך השומר שלי נשברה כנף שמאל,
כמו שלי נשבר הלב...