ענבר אביר / העלה האחרון |
עד עצי החרוב,
נותר לו רק צל
מעל עמק עזוב.
מסיר כסיותיו,
מניחן על מדף.
זה אשר אוהב
עם הרוח חלף.
אך בין צילי אילנות
בשעות הערביים,
אזכרנו עוד
פעם, פעמיים.
ואז אין כאב,
אולי מחנק בגרון,
ואי שם בלב
נושר לו
העלה האחרון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|