"אדיש- המתייחס בקרירות, שווה-נפש, שלא אכפת לו" (מילון אבן
שושן)

לפחות שבעה אנשים אמרו את זה עליי. זה מעניין, אמנם אני לא שם
הרבה על מה שקורה מסביבי אבל זה לא שלא אכפת לי. אני לוקח את
זה בתור דבר טוב, כי אם כולנו היינו ההפך הגמור, הייתה פה
אלימות בלתי פוסקת אנשים היו נרצחים על ימין ועל שמאל, ועל מה?
על כלום...
ואולי זה רע, כי אם כולנו היינו אדישים איפה היינו עכשיו? אולי
אפילו לא היינו שורדים ולמה? כי לא היה אכפת לנו. וזה אולי
אומר שאני תלוי באחרים באדישות שלי.
נשמע קצת דפוק אבל זה גורם קצת לחשוב. אם החברים הקרובים אליי
אמרו לי את זה כי הם מכירים אותי, אז איך הם לוקחים את זה?
בתור דבר טוב או לא?
אולי החברים שלי לא מכירים אותי ואני לא אדיש ואני מחצין את זה
שאני כן, ואז השאלה למה אני מחצין משהו שאני לא?
קשה לי לסיים עם כל כך הרבה תהיות ואני לא יודע מה המסר בכל
זה, סתם חשבתי וכתבתי.