|
תחרות הקפיצה לגובה מתקיימת באולם בית הספר היסודי בו הושמתי
כמו כל ילד שמושם במקומו.
תחרות הקפיצה לגובה מחייבת התרגשות כי היא עולמית אז כולם
מתרגשים ואני מתרגש עוד יותר.
תחרות הקפיצה לגובה משכה אותי גם היא אל אולם הספורט במכנסי
אימון לבנים קצרים שמנתרים.
תחרות הקפיצה לגובה הייתה כל כך אמיתית שאי אפשר היה שלא לשים
לב איך כולם שמים לב לכל.
התחרות עומדת להתחיל ולכן אני ניגש למקום בו התאספנו ומתכונן
למרות שאיני אחד המובחרים.
התחרות עומדת להתחיל והנה השופטים המאומנים שבאו מחו"ל מכינים
את המכשירים שהביאו.
התחרות עומדת להתחיל והנה השחקנים מתחממים מתמתחים ומוסיפים
ניתורים ואף זריקות לסל.
התחרות עומדת להתחיל ואף אחד לא יודע את הסוף והלוואי וכמו
שצריך היה לי ניתור יותר טוב.
התחרות התחילה שלב ראשון בוחן ידע ואני נשלחתי לייצג בזה אותנו
מתוך ארבעה נציגים מארבע ארצות.
התחרות התחילה ואני יושב הכי שמאלי ועוברים שופט אחד ורושם את
השאלה הראשונה בעפרון בדפינו.
התחרות התחילה והשאלה היא היכן תתקיים האולימפיאדה הבאה ואני
בטוח שבאיסטנבול אבל לא.
התחרות התחילה ואני בוחר באינסינקט להעתיק מהיושב לימיני והוא
רשם ירושלים וכמובן טעינו.
שלב ראשון ממשיך ובשאלה הראשונה רק הימני קיצוני מקבל נקודה
ואני חושש להמשך כי אני מפגר.
שלב ראשון ממשיך ושאלה שלישית היא מהם מעשיו בימינו אחד
המלחינים המפורסמים שאינני מכיר.
שלב ראשון ממשיך ואני רואה שזה שלימיני סימן משהו מהר והסתיר
בידו אז אני מנחש משהו וטועה.
שלב ראשון ממשיך ואיני בודק אם עמיתיי כועסים אבל שם לב ששופט
מאחור אמור לבדוק העתקות.
שלב הקפיצה הגיע ואני רק מסתכל כאשר הראשון לקפוץ הוא שארפ
ממכב"י ת"א והוא עומד מוכן.
שלב הקפיצה הגיע והגובה לא ממש גבוה והנה הוא רץ מהר וקופץ אך
נכנס בכוונה בקורה עם הבטן.
שלב הקפיצה הגיע ואני לא מבין לרגע למה הוא עשה את זה כי מכשיר
המדידה שעל הכיסא לא יטעה.
שלב הקפיצה הגיע אבל אני לא אקפוץ היום אבל בכל אופן יש
מבינינו שצוחקים מהבדיחה של הקופץ.
יצאתי מהאולם אחרי שתחרות הקפיצה לגובה נגמרה כנראה למרות שאני
לא ממש זוכר את הסוף שלה.
יצאתי מהאולם וחשבתי על כל הבגדים הלבנים שראיתי היום ועל
השופטים הלבושים חליפות ועניבות.
יצאתי מהאולם והמשכתי להיזכר במה שעשו ישראלים לעיני כל האנשים
שחלקם העוית פניו לנוכח זה.
יצאתי מהאולם והנה זה נגמר ואיפה היה העיקר איפה הייתה הלבביות
וההשתדלות והשכל שלא נולד. |
|
חשבתם פעם, איך
הגיע השלט של
"נא לא לדרוך על
הדשא" לאמצע
הדשא?
או למה כשאומרים
ריק, והולכים
אחורה, לא
שומעים קיר?
-תהיות של
קווקזים, אבל
קווקזים משוודיה
התיכונה בלבד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.