מכתב מקופל בעותק יחיד
מונח לו במגירה סגורה היטב,
מכתב ללא הגנה, רגשות חשופים לאור.
פרשתי ידיי לצדיים וגופי חשוף לחיצי לעגך.
אולי אשתות דם מכידוני הבוז,
אך יש גם סיכוי מסוים שתישאיני על כפייך,
אל תוך ליבך,
תאמציני אל גופך ואל נשימתך,
תערסליני בבטנך ותלטפי את ראשי,
תביטי בעיניי ותמוססי את אישוניי,
בעוד אני בוכה וקורא לך....
אשתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.