לפעמים כשקשה ואני מרגיש כה לבד,
לא מרגיש חשוב, לא מיוחד, יותר מידי נדחק לצד.
אין אהבה, רק שנאה. נעלם הטוב אני מרגיש כל-כך רע.
הנה בא הקול, שדוחף, דוחף אותי לחלום

תחלום!
קום בבוקר פשוט תנשום, האוויר הקר אומר מבקש ש

תראה!
שעוד יגיע הזמן, אולי היום אולי מחר,
אתה תבנה את הדרך לאנשים שצריכים רק אותך! (זה לא חלום...)

אני שומע קולות של מלחמה, המטרה כאן להרוג.
לא זוכר, לא שוכח, למה הוא לא נסוג?
אותה קנאה, אותה איבה, רק השקט שובר את הדממה.
שומע את הקול, שדוחף, דוחף אותי לחלום, תחלום

(פזמון- תחלום...!)

ואני שומע, מקשיב, מפנים, מביט קדימה החיים יפים,
אני רואה, חושב, בטוח, זה לא קל תמיד יהיו קשיים

אני שומע, מקשיב, יודע, מביט- הדרך כבר סלולה
אותו קול מדריך תמיד דוחף, רוצה, פשוט אומר תחלום...

(פזמון)