ארד תומס מסון / עדנה |
אוהבת אותי
הידיים שלה ממששות
ואם אשתה עוד כוסית
אולי אורות גוש דן
יידמו לאורות אחרים
(בעת המראה)
פעם היתה אלזה
עורה האדום הצרוב היה זר
כפי שאני בשערי הבהיר
וזכרתי את שמה -
אלזה!
אף אותה לא אהבתי.
אם אפשפש בזיכרון
אולי אזכור אחרות
עור שחום
פטמות זקורות
שיער ערמוני
נקודת חן סוררת
לכל הרוחות, אני פורם
את כפתורי חולצתה,
עצוב לישון לבד,
ובסופו של דבר
פרקי ידיה עדינים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|