מה שהכי הטריד אותי, זה למה חברה שלי הופיעה בסגול?
החלום היה לפני שבוע והוא התחיל בזה שאני עולה במדרגות נעות
אבל נראה שאני בעצם יורד למטה. זה נראה לי מוזר בהתחלה אבל
אחרי זה כשראיתי שלמעלה חיכו לי שוטרים עם ראש של חזיר העדפתי
את מה שמצפה לי למטה. כשהגעתי למטה מייד לחץ לי את היד שרון.
כן, ראש הממשלה אריאל שרון. בחור טוב עליי לומר, קצת פוזל (או
כמו שהוא קורא לזה 'ראייה מרחבית') אבל סך הכול חברמן. הוא
ביקש ממני לבחור בו לבחירות הבאות אבל כשאמרתי לו שהוא ימות
עוד שנייה הוא התחיל לרוץ בטירוף כאילו הוא עומד לחטוף התקף לב
אבל בגלל הריצה הזאת הוא קיבל התקף לב ונפל על איזה שיכור
שהתגלה אחרי שנייה כשלמה ארצי עם שמלת מיני. דווקא התאים לו.
זרקתי לו שקל שישיר לי אבל הוא שר:
'שוכב על הרצפה/תחת ראש הממשלה,
 אדם זרק לי שקל/חושב שאני זבל'
שם קטעתי אותו, קפצתי על שרון והלז מחץ את ארצי שהראש שלו
הכחיל ונשר.
"תגיד" שמעתי קול "למה אתה הורג את הרייך שלך?". סובבתי ראשי
וגיליתי 14 קציני אס.אס. הקצין שדיבר אליי היה הכי רגוע
ביניהם, נראה שכל השאר רצו להשתין.
הסברתי לו שהשמנמן לא רייך שלי, הוא סתם אחד ששונא ערבים ואוהב
מלחמות, והוא בכלל יהודי. הקצינים שאלו אותי למה יש לי ראש
ממשלה יהודי ואמרתי להם שהוא לא התכוון. הוא סתם נולד ככה. הם
וודאי חשבו שאני אחד מהם מאחר ויש לי מראה ארי קלאסי: עיניים
כחולות, שיער בהיר והבעה של רוצח שקט עם פוטנציאל לטבח. הם
טפחו לי על השכם אחד אחד, אומרים 'גוטה גוטה, אתה הורג יהודי',
רצתי לסניף המק-פרס הקרוב, וביקשתי מהעובד שיכין לי 12 חצילים
מבושלים טייק-אווי ורק אז שמתי לב שהעובד המחוצ'קן בן ה16 חובש
לראשו כובע עם תבליט של פרס עליו. בחיי, פרס מעולם לא נראה כל
כך טוב. ממש כמו בימי הזוהר שלו בשנות ה70-. רצתי עם החצילים
הרותחים להטיח אותם בפרצופם של קציני האס.אס. 12 חצילים כי
לשני קציני אס אס מתוך ה14 היו תעודות פטור מחצילים בפרצוף.
להפתעתי מצאתי שאני נמצא במפעל לייצור עצי ברוש.
שאלתי שם פועל פולני מה פשר הדבר? עצים גדלים, לא מיוצרים. זה
ביאס אותי כי חשבתי שהכול טבעי, השמיים הם שיקוף של החלל
החיצון דרך שכבות גזים, העננים הם צבירי טיפות מים, ילדים הם
עם שמח אבל הכול התנפץ לי בפנים. מצאתי מחלקה לייצור צחוק של
ילד. מין גלולה שכזו שמחדירים אותה לשקדים בגרון של הילד ואז
הילד צוחק כשהוא רואה סלפסטיק או איש זקן נופל על הפרצוף
ברחוב. מאחורי המכונה מצאתי ילד שהסתתר, שאלתי אותו למה הוא
מסתתר והוא הכיר את עצמו בפניי כראש המחתרת נגד מפעלי זיוף
הילדות האלה. הוא סיפר לי הכול אודות איך ילדים באמת מתנהגים
במחתרת, נטולי כל הגלולות. הם מחתרת המשך של מחתרת היולדות
בסתר. הן ילדו ילדים נטולי השתלות מאפיינים ילדותיים מקובלים.
הילד משך אותי מטה כי עבר שם מפקח. הרמתי ראשי לראות את האדם
הזה ואכן ראיתי ילד דמוי היטלר מחייך ושמח, ממש קורן מאושר של
גרבר וצעצועים צבעוניים. הילד שאיתי הפך לחברה שלי. היא הזדקפה
למצב עמידה ואמרה לי שאני מגזים עם החלום וקראה לכולם להתפזר.
פתאום כולם בחלום, כל העובדים, המפקח הדיקטטור ועובד נקיון
רוסי עם דיפלומה בתחום הגרעיני, כולם הוציאו סיגריה ואמרו שזה
היה דווקא צילום טוב. התעצבנתי על חברה שלי ושאלתי אותה 'מה דה
פאק את עושה פה? לא מספיק שאת הורסת לי את המציאות את גם הורסת
לי את החלום?' פתאום היא נהייתה סגולה. לא יודע למה. התעוררתי
וראיתי אותה ישנה לידי, ישנה כמו טלה. כבר שבוע שהיא ישנה.