|
די. תפסיק עם זה. אני לא רוצה!
למה אתה לא מקשיב לי? למה אתה לא מתחשב בי?
זה כואב לי. זה ממש כואב לי. אני עוד בתולה! די!
צעקתי וצעקתי וזה לא עזר.
מה עושים עכשיו? מה עושים? בעטתי בו. צעקתי (לפחות ניסיתי)
עליו.
אבל שום דבר לא עזר.
למה הוא עשה את זה? אני כבר לא תמימה? מה קרה? איפה אני בכלל?
למה אני קיימת? למה אני? מה זה בכלל?
כל כך הרבה שאלות רצות בראש אחרי כל זה.
אי אפשר להפסיק לחשוב על זה כל החיים.
להתאבד? אני לא יודעת.
מי זה שם? זה שוב הוא? מי דופק בדלת? למה הוא דופק? למה בדלת
שלי? למה אותי... מה זה בכלל? הפראנויה הזאת נכנסת בי כל פעם
מחדש. קולות הנפשות המהלכות בבית מזכירות לי את צורת הליכתו
בתוך המקלט. המים במקלחת מזכירים לי איך שטפתי את עצמי רק כדי
כביכול להסיר את הזכרון ממני.
טראומה לכל החיים. זה מה שזה. |
|
|
עוד לא כתבתי
סלוגן עוד לא
שלחתי שיר, עוד
לא ראיתי מי זה
האדיוט שאני לא
מכיר!
אה אהה עוד לא
קילקלתי די
הבועז והחברה
יורדים פה לחיי
אה אהה,
נראה לי שאני
מוקף,
אני מתנתק מייד
וממציא לי שם
חדש!
לו יהי, בשיר
לאדיוט
מהטכניון,
מוגש כמחווה של
רצון רע, ודוגמא
לאיך מבצעים
מחאה אמיתית
בבמה!
זה פשוט יותר
מתוחכם יותר
ועושה פחות רעש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.