ריקי די / קפה הפוך |
נוסעת בקוי הזמן.
שלולית רחוקה,שקופה
צלליות רטובות בדמיון,
הרכבת
לא עוצרת,
המחשבות על הפסים.
אל תקח משם
הן לא של
אף אחד יותר.
במרפסת הכל עובר ,
מול עינייך מזדכך
עם קפה הפוך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|