והילדה נעטפת בהרגשה, באותה תחושה,
ונשארת לבד, אותה הילדה, הקטנה, הפגיעה והרגישה.
ואז באה חברתה
האוייבת הכי גדולה שלה, שלעולם היא ממנה פחדה.

הכאב נערם והדמעה זולגת,
המלחמה ברעב הנחשק נראית כחסרת תכלית,
והתסכול גבוה הוא.
היא רוצה להאמין שזה משהו זמני,
מנסה להשתחרר,
אך הלחץ מתעצם וגובר
היא איננה מסוגלת לשאת לחץ כזה יותר.
והיא נתונה לסכנות רבות,
בבקשה עזור לה לצאת מתוך התהום החשוכה הזאת,
ובכלל לא לאפשר לה להיכנס אליה יותר
בבקשה, בבקשה תן לה בחיים להישאר.