דודי רובין / הדרן |
פעם אחת ואחרונה
לעטוף אותך בחום, להרגיש את עורך מקרוב, ולא לתת לך יותר לגעת
ברצפה הקרה הזו...
להרגיש את נשימותייך קרובות מתמיד, כאילו מאיימות לקרוע אותי
מעלייך, להרגיש את אגלי הזיעה
היורדים ממצחך אל צווארך, ולהתענג על המגע הצמוד.
להשאיר אותך כאן איתי, גבוה מעל כולם.
אך יודע אני כי לאחר התמוטטות הקרקע שלרגליך, אין ההדרן כבר
בר-מציאות, גופתך כבר נשלחה אל קברך וראשו של הבא בתור כבר
מושחל בטבעתי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|