ניקי מקלקלן / יומולדת |
בתוך גוף מת על כסא גלגלים
שקועים בחרא של רחמים עצמיים
בעולם בו חלומות מולידים סיוטים
הפחד מהמוות מזמן לא קיים
הכל תלוי במינון של הסם
ובי הם בוהים - "אולי הוא נרדם?"
"ואולי מזמן הוא כבר לא קיים"...
תמשיכו לנגן - המוסיקה עוזרת
הצליל של השקט - אמונה עיוורת
ואולי הרוצח זה אני
הפרח שמת מזמן בתוכי...
מסתכל במראה שתליתי אתמול
שמש מסביב - ערימה של חול
מטאפורות שונות לשקרים שחוזרים
זהו נר אחרון - כבו כבר 20.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|