סבא קטן / שקוע... |
בהנאה שחיכתה לה, בחלוף סצנות רבות
מול עיניי.
רואה חציי אנשים מפזזים סביבי
ומשועשע מעצם המחשבה
מה כל אחד עושה ולאן
מועדות פניו.
כועס על האיש
עד כדי זעם רב על זה
שגנב לי את הנוף אשר חמדו אותו עיניי.
עצם הבדידות, אשר תולה תקוותיה במפגשים ארעיים, בונה לה גישה
תאומה.
האף הסולד, אשר משרה צילו על עצמות הלחיים שנשפכות במתינות דרך
החולצה הלבנה והטהורה אל השמלה, אשר מתחברת כקסם טהור אל
המבטים הנשלחים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|