|
שמיים אפורים
וכאב בגרון
סחרחורת קלה
והמחשבות האחרונות.
הרגעים הספורים
לפני שאתאבד!
הדמעות בגרון כבר חונקות
רק מהקלה
שסופסוף הכל יגמר.
מסתכלת במראה במבט אחרון
תופסת את הסכין
ומבינה את השיגעון
מחדירה אותו לתוכי
בכאב עצום
אבל בכל זאת, מרגישה הקלה.
מרגישה כיצד אני מדממת למוות
מכתימה את השטיח,
אבל אני רק בוכה.
כבר לא כואב לי
עכשיו אני מתה |
|
|
אני זוכר את
הסלוגן הראשון
שלי, כאלו זה
היה אתמול,
חזרתי משדה הקרב
וראיתי מלבנים
עם משפטים
סתומים על הבמה,
ההתרגשות שאחזה
בי שלחצתי על
שלח לחמך,
וההפתעה המוחלטת
שסלוגני אושר.
כיום אני אזרח,
וסלוגני מילאו
את הבמה ככוכבים
אשר על שפת הים,
ועדיין אין לי
מושג מה זה
חרפרשץ
חצי תימני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.