ואוו, ואוו אח שלי!! שניה, רק קניתי סגריות.
מצטער כבר כתבתי.
יופי כתבת עכשיו תמחק!
מצטער לא יכול.
כוס אם אמק אומר לך תמחק, לא כדאי לך להתעסק איתי.
לא יכול.
אומר לך פעם אחרונה, אם אתה לא מוריד את הנייר החורבן הזה
מהאוטו אני באמת מתעצבן.
אתה לא יודע מי אני.
גם אם היית ראש הממשלה לא יכול, כבר כתבתי.
ואלה בן אדם, ראש הממשלה קטן עלי, אני הסגן של אלוהים אני,
טלפון אחד קטן ואני מסדר לך ולכל בני ביתך מחלות מפה ועד הודעה
חדשה.
ואלה אימתי ולא עזר.
בסוף לא עשיתי את הטלפון למרות שנשבע לכם שיכולתי.
הרבה אנשים מתקשים להאמין , הם רואים ערס עם גורמטים וג'ל בשער
ואומרים לא יכול להיות.
בטח חושבים שהסגן של אלוהים יהיה איזה חנון עם משקפיים לבן
כזה.
אבל לא, הסגן של אלוהים הוא גמד שזוף, שעיר בגוף ומקריח בראש.
כשקרא לי למעלה לראיון עבודה גם הוא הופתע.
הרגעתי אותו מהר מאוד, אמרתי לו, 'אבויה אין לך מה לדאוג קדוש
מלך הקומבינות.'
חשבתי שבחר בי כי שמע על הכבוד שנותנים לי בשכונה או כי הנחתי
טפילין שנה אחרי הבר מצווה.
הוא אמר לי שקרא דווקא לי, רק בגלל השם, נראה לו נחמד שהסגן
שלו יהיה קדוש בן צדוק.
(ההורים שלי עשו לפחות דבר אחד טוב בחיים שלהם, נתנו לי יופי
של שם).
הרעיון היה שאני אהיה אחראי על כל הנושא של אחזקה, ניקיונות
וכאלה.
לדאוג שגן העדן יהיה נקי ושלא מתפלחים אליו אנשים מהגיהינום.
תמיד ידעתי שהיה כדאי לעשות את הבר מצווה בכותל, זה היה התנאי
היחידי, חוץ מזה לא היה אכפת לו מה אני עושה או לא עושה.
בהתחלה קצת כעס שקראתי לו "אבויה", אבל הרגעתי אותו, הסברתי לו
שזה צריך לבוא לו כמחמאה וכל הדיסטנס לא ממש אין היום.
כשרק התחלתי, לא עשיתי עבודה של ממש, בלי נסים וקללות וכאלה.
לפעמים, שלא היה אף אחד אחר, היה שולח אותי לחולל איזה נס קטן
או להמטיר כמה קללות.
אני אומר לכם אלה החיים האמיתיים, היום אני אחראי כמעט על כל
הנסים, זה מה שאני הכי אוהב.
בסה"כ בוס סבבה, סידר לי דירת שרד יפה עם כל הבלגאן בפנים.
הסברתי לו שהסגן שלו לא יכול לגור באיזה חירבה, הסכים איתי
ונתן לי יד חופשית.
הבית שלי עכשיו ממש אולם אירועים עם מראות ונצנצים כמו שאני
אוהב.
כשרק קודמתי התלהבתי אחול שלוקי, בין נס לנס חוללתי גם משהו
קטן בשבילי, זיינתי פרגיות על ימין ועל שמאל.
כל העניין הזה של הסנדלר שאין לו סנדלים לא ממש הקטע שלי ככה
שלא מנעתי מעצמי כמה נסים.
היום אני יותר רגוע בקטע של הנסים, זה נהיה לי כמו להחליף גלגל
או לבדוק שמן מים.
לא מזמן באתי אליו אמרתי, אבויה יש לי סטארט אפ בשבילך, בו
נגמור כאן ועכשיו את כל המחלות, המלחמות וכל החולרות שיש בעולם
והופ אתה הדבר הכי חם שיש.
לקח לו שניה וחצי ואז פנה אלי עם תשובה חכמה, ואלה יש לו את
זה, אמר לי, תסתכל מתי אנשים חושבים עלי מתי, מכבדים אותי עם
איזה שמע ישראל או תפילה קטנה, רק שרע.
אם הכל יהיה טוב כבר לא צריך אותי לא צריך להלל ולא צריך לשבח,
מה אני אעשה בלי קהל?
עדיף קהל חרא שקצת סובל מקהל שכבר לא מתעניין.
ואלה אמרתי והלכתי לחשוב על סטארט אפ אחר.