|
שזרתי שיערי הסתור למקלעת
למען תראה את פני.
הסרתי צבעי מלחמה
מעיניים בוטות
למען תראה זכותן.
שטפתי גופי הנוקשה
מאבק מסעותיו
פרשתיו כמרבד לרגליך.
על טס עץ מגולף
מעשה ידיי הגשתי לך
כל רזי הכמוסים,
מחיר חיי בחייך.
הפכתי סיבה לידיך
ניפצתי צריחים
נשקתי אבני חומותיך
עד באת אלי
לקלוף בי שרידים אחרונים -
שרידי התמימות.
לא היה בידיך השוט
ובכל זאת,
עוד נותרו על גופי
סימני המלקות.
בחצות הפכה דלעת סוררת
לאבק כוכבים...
כשהלכת. |
|
|
עצוב, תשמעי,
אין מה לעשות.
יש לזה ריח של
דגים מסריחים
וזה מה שעושה
אותך אישה.
ורדה רזיאל
ז'קונט מייעצת
לנערה מתבגרת
לחיות בשלום עם
הווסת שלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.