על סיפון הטיטניק
אכלו קוויאר,
ושתו, ורקדו, כאילו
אין מחר.
אז בא הקפיטן, בלי בושה,
ואמר-
"כאילו,
אין מחר."
על סיפון הטיטניק
כולם נתקפו אז בפאניקה,
צעקו, דחפו וקיללו, כאילו
לא נשאר קוויאר.
ורק בילדה רכה אחת
נשארה מחשבה חיובית-
לפחות הם קיבלו תוספת קרח לשמפניה
וזכו ברחצה לילית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.