New Stage - Go To Main Page

עדי זילברברג
/
סיכום ביניים

ובכן, יש לי כמה עקרונות מנחים: לא לעודד ולקבע דברים רעים.
האם לכתוב דיכאון זה רע, או שזה מעודד אנשים שחשים שהם לבד?
האם להתלונן על מצוקותי ומקובעויותי הן הנצחה של הלא טוב או
חובה לגיטימית של יוצר? אני מתלונן על אלו שאני הודר על העולם
המגעיל והסוטה שהם העבירו הלאה. מוגלה רצינית. אבל אני הורה
בעצמי.

בואו נשנה קצת: נפסיק עם מלחמות, העמדות פנים, כסף, שקרים,
זיהום ושאר חולירות, וננסה פעם אחת ולתמיד, זקנים כצעירים,
להנפיק עולם טוב יותר ולהוריש אותו גם הלאה מעצמנו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/11/03 0:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי זילברברג

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה