מרטין גולדברג / מחשבות אחרונות |
לילה
היא מסתכלת על הירח דרך התריסים
דמעה מתגלגלת לה על הלחי
היא רועדת
היא חושבת איך כל זה קרה
איך היא הגיעה בכלל למצב הזה
איך היא הפכה למזרון של החבר'ה
איך זה ששם כבר יש לה
אבל אותה עצמה אנשים לא מכירים באמת
הדמעה כבר הופכת לדמעות שנוזלות לה על הפרצוף של הילדה הקטנה
ההוא התורן כבר הסתלק והיא נשארה לבד
היא חושבת מה היה קורה אם היו לה חיים אחרים
איך הכל היה נראה אחרת
החיים שלה היו יכולים להיות שונים לגמרי
היה יכול להיות לה חבר שאוהב
חברה טובה שאפשר לדבר איתה
הורים שאכפת להם
היו יכולים להיות לה חיים יפים
חיוך קטן מסתמן לו בין הדמעות
ענן מסתיר את הירח
עוד מעט ירד גשם
ובבוקר הכל יהיה רטוב
ומנצנץ
ויפה
כל כך יפה שיהיה אפשר כמעט לראות פיות קטנות רוקדות בין העלים
עכשיו היא כבר בוכה ממש
וכל נשימה צורבת בגרון
היא חושבת על מחר
מחר יהיה יום כמו כל יום
ובערב יבוא עוד איזה אחד
ויכנס
ויעשה את שלו
ויצא
וילך
והיא תישאר לבד
ותסתכל על הירח דרך התריסים
ותזיל דמעה
ותחשוב על איך כל זה קרה
ומה היה יכול להיות אם....
ואם.....
היא עוצמת את העיניים
ורועדת
ונושמת נשימה עמוקה
ואחרונה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|