שמיים אדומים,
עטופים בקרום דמך,
המעוטר בעורך הלבן.

עננים צהובים,
ממולאים בשנאתך,
מלאים בך, בכולך.

ואת שם,
בגלימה השחורה שלך,
לובשת את רוח האלוהים.

ואת שם,
ואינני רואה אותך
תחייכי לי, תבכי לי,
תסמני לי, שאת שומעת אותי.

עולם לבן,
סואן ביופייך התמים,
מעציב את כולנו,
ברגשות המוקצנים שלך.

דשא כחול,
עם טיפות טל- דמעות
ואת מתהלכת עליו,
שוברת קליפת זכוכית תכולה,
מגלה עוד שכבה,
מגלה עוד שכבה.

ואת שם
נפשך צולחת,
עינייך זוהרות,
את נחה, על ענן רקום זהב.

ואת שם,
ועכשיו אני שמחה
כי עכשיו
גם אני. שם, איתך.

19.11.2003