סצנה ראשונה
חדר ריק
(אדם זקן עומד במרכז החדר, מרכין ראש)
שומר הסף: האם חיית?
פנקס זקן:  מי אתה? אני לא אמור לפגוש את אלוהים שיחליט לשלוח
אותי לגן עדן או לגיהינום?
שומר הסף: אלוהים מת. האם חיית?
פנקס זקן: חייתי? כן חייתי, אכלתי, נשמתי, שתיתי. לזה אתה
מתכוון?
שומר הסף: לא. שאלת קודם האם תלך לגן עדן או גיהינום. אני לא
יכול להבטיח לך שום דבר חוץ מהגורל של כל בני האנוש - לחיות את
חייך שוב ושוב, בלי לזכור את הפעם הקודמת ולקבל בדיוק את אותן
החלטות. אם זה גן עדן או גיהינום זה היה תלוי בך (מחייך). יש
לך משהו להגיד לפני שאני משלח אותך לדרכך?
אדם זקן (מחוויר ומדבר לעצמו): נעם. שוב לפגוש את נעם ולעבור
את זה שוב פעם (משתתק).
(יוצאים)

סצנה שנייה
נעם (מחייכת): על מה רצית שנדבר?
פנקס: רוצה שנעשה פיקניק על הירקון? אני ואת?
נעם: בטח! מתי? אני קצת עסוקה אבל אני חושבת שאני אצליח להיפגש
איתך בסופ"ש.
פנקס: אני מתכוון לפגישה פגישה, לא בתור ידידים.
נעם (מחמיצה מעט פנים אבל לא כועסת): אני חושבת שנשאיר את הקשר
כמו שהוא.
פנקס: אפשר לשאול למה?
נעם: למה? (מהססת) יש מישהו אחר. מצטערת.
פנקס (מחייך באילוץ): לא נורא. ניסית ליצור איתו משהו?
נעם: אני חושבת שהוא לא רוצה אותי. אני מפחדת לדבר איתו.
פנקס (צוחק): תנסי, מה כבר יקרה.
(לעצמו): כולם הולכים בסוף לישון לבד.
(לנעם): אפשר ללוות אותך לקו 5?
נעם (שמחה שהעניין נגמר): בטח. (יוצאים)

סצנה שלישית
ג'ק: אתה מוכן להפסיק לדבר עליה? עברו שבועיים, היא סירבה -
עבור הלאה.
פנקס: אני יודע שהיא לא רוצה אותי, אלא אותו, אבל לוותר עליה
פירושו לאבד כל תקווה.
ג'ק: למה? יש בנות אחרות. הרי היית מחליף בנות כמו מחבטי טניס,
מה כ"כ חשוב לך בה?
פנקס: מה שמתסכל הוא שאני לא בטוח שזה בגללה.
ג'ק: מה זאת אומרת, אתה לא אוהב אותה?
פנקס: ברור שאני אוהב אותה, מאוהב בה ומטורף עליה, אבל השאלה
היא אם זה בגללה או בגלל שאני סתם נואש.
ג'ק: אם אתה לא בטוח אם זה בגללה או בגללך, אז התשובה היא
ברורה - אתה לא מאוהב בה באמת, ואתה יכול לעזוב את הנושא הזה.
פנקס: אולי אני לא אוהב אותה, אלא רק את התחושה הנעימה שהיא
גורמת לי?
ג'ק: איזו תחושה? אתה הרי סובל כשאתה לידה!
פנקס (מחייך ונאנח): קורה. (יוצאים)