עינייך צמאות טל
לוהטות לשמש אחרת
עד כלות,
לאש בוערת
בכל אות.
הביטי מבעד לחלונך
ושלחי ידייך
אל הרוח הסוערת
ומשולי השמיים
אבוא ואפשיל כסותך,
אלווך אל קצות היום,
שם מחדש, יוצת הלהט
שהדלקנו פעם בחלום,
שם נצעד הצעד
שהדו בחובנו פעמון,
שם נהיה זה לזו סועדים
בשלבי הנגוהות העולים.
19/11/03 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.