אבן מדרדרת,
בדרך מפותלת,
בצמחיה של קוצים,
ברכבת שדים.
אבן מתפוררת,
בדרך שלא נגמרת,
בצמחיית הכאב והסבל,
ברכבת הגהנום והאבן.
וניצן שם פתאום צומח,
האש אותו לא תשרוף,
הייאוש אותו לא יהרוס
והניצן יפרח לפרח.
הוא יביא את התקווה,
הוא יביא את הזריחה,
הוא יהיה שם,
כשאלוהים יקום לתחייה.
הוא יביא את האהבה ביננו,
הוא יביא את הסליחה שלנו,
הוא יהיה שם,
כשאלוהים ישוב לאהוב אותנו.
אבן אז חוסמת,
את הדרך המפותלת,
את הצמחייה של הקוצים,
את רכבת השדים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.